חרקים למאכל

חלבון ממקור טבעי ובר קיימא

חרקים לאכילה

המין האנושי מתרבה בקצב מהיר. לפני 100 שנה חיו בכדור הארץ בסך הכל 2 מיליארד בני אדם, היום המספר קרוב ל-8 מיליארד, וההערכה היא שב-2050 כבר יהיו כאן 9 מיליארד אנשים. עוד מיליארד בני אדם הם עוד מיליארד פיות להאכיל, כשבמקביל הולך ומתברר היקף הזיהום שגורמת תעשיית הבשר הנוכחית. גם שימוש היתר של תעשיות המזון מהחי במשאבים מוגבלים מטבעם כמו אדמה ומים מחייב שינוי, ובפרט מציאת מקורות חדשים לחלבון.
הפתרון היעיל ביותר נמצא ממש מתחת לאף שלנו, תרתי משמע: חרקים.
אכילת חרקים נתפשת אולי כמוזרה, אבל כבר היום 2.5 מיליארד בני אדם, בשורה ארוכה של מדינות, משלבים בתזונה שלהם חגבים, צרצרים, נמלים, תולעים, חיפושיות ועוד מאות סוגי חרקים. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO – Food and Agriculture Organization) מקדם את הרעיון, וגם חברות מסחריות רבות, כולל כאן בישראל, מפתחות דרכים חדשניות לספק מזון לכולם בלי להרוס את העולם.

למה כדאי לאכול חרקים?

חרקים רבים מתאפיינים בתכולה גבוהה מאוד של חלבון – בין 55% ל-75%. בנוסף הם מקור מצוין למינרלים חיוניים כמו סידן, ברזל ועוד, ויש בהם גם חומצות שומן בריאות (בלתי רוויות).
לצד התועלת התזונתית, גם מבחינה אקולוגית גידול חרקים למאכל הוא אופציה עדיפה בהרבה על גידול בעלי חיים אחרים למאכל. היקף פליטות גזי החממה תוך כדי גידול צרצרים, תולעים או ארבה למאכל נמוך באופן משמעותי מכמות הפליטות שגורם גידול פרות או חזירים. כמויות המים הנדרשות לייצור קילוגרם אחד של בשר עוף או בקר גבוהות בהרבה מאלה שמאפשרות ייצור קילוגרם אחד של חרקים ושפע של חלבון. משאב נוסף שתעשיות המזון מהחי הנוכחיות מכלות בקצב הולך וגדל הוא קרקע, כשלמעשה אחת הסיבות העיקריות לבירוא יערות בימינו היא פינוי שטחים לטובת גידול מזון לפרות ותרנגולות. גידול חרקים למאכל לעומת זאת זקוק לשטח מצומצם מאוד.
עוד סיבה טובה לצמצם את גידול העופות, הפרות והחזירים היא מגפות. תנאי הגידול הקשים של חיות המשק והרס בתי גידול של חיות בר עבור תעשיית הבשר מגדילים מאוד את הסיכון למעבר מגפות מבעלי חיים אל בני אדם. השונות הגנטית המשמעותית בין בני אדם לחרקים מפחיתה מאוד את הסיכוי למעבר מחלות מסוכנות מהם.

למה אנחנו עדיין לא אוכלים חרקים?

2.5 מיליארד בני אדם ניזונים כאמור גם מחרקים. אתם, סביר להניח, לא חלק מהקבוצה הגדולה הזו, אם כי אולי התנסיתם באכילת חרקים במהלך טיול במזרח אסיה או בדרום אמריקה.
למעשה יש רק סיבה אחת לכך שאנחנו לא מנצלים את כל היתרונות של אכילת חרקים: תרבות. אם הרבה אנשים סביבנו אוכלים למשל צלעות טלה, נראה לנו טבעי לאכול צלעות של טלה. אם ההורים שלנו וההורים שלהם והדורות הקודמים גם הם אכלו כנפיים של תרנגולת, גם אנחנו נעשה זאת בלי לחשוב שיש בכך משהו חריג.
מצד שני התרבות משתנה. דוגמה טובה היא סושי – עד לפני שניים שלושה עשורים אכילת דג נא נתפשה בעינינו כמוזרה. היום סושי הוא כמעט המאכל הלאומי בישראל, ולכן רבים מעריכים שגם חרקים יהפכו למאכל מקובל.

מתי נתחיל לאכול חרקים ומי יהיו הראשונים לעשות זאת?

כמו בכל תחום חדש לגמרי עבורנו, לפני שכולם ישלבו חרקים בתפריט שלהם, יהיו אלה ה-Early Adopters שיעשו זאת ראשונים.
לפעמים קצת מלחיץ להיות "מאמץ מוקדם" – תחשבו למשל על האדם הראשון שטס בכדור פורח. מצד שני, יש גם יתרונות משמעותיים ובפרט הסיפוק שחשים כשמקדימים את כולם.
אז מי יאמצו ראשונים את שילוב החרקים בתפריט? אופציה אחת היא אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה שרוצים לקחת חלק פעיל במיוחד במאמץ להציל את כדור הארץ. אפשרות שנייה היא בעלי ובעלות תעוזה קולינרית שאוהבים לבחון את הגבולות ולהרחיב את מנעד הטעמים והמנות. עוד קבוצה היא ספורטאים ומתאמנים, שזקוקים לכמויות גדולות של חלבון בריא, ומי יודע, אולי גם אתם תהיו בין הראשונים להתקדם לתזונה הנכונה למאה ה-21…

מידע מועיל בדרך להחלטות מושכלות

תעשיות הבשר הקיימות כיום מייצרות כ-20% מפליטות גזי החממה. הן אחראיות גם לבירוא יערות בהיקפים גדולים, ולמחסור משמעותי במים 1 מכל 5 בני אדם בכדור הארץ. עפ"י הערכות של מומחים רבים כבר בשנים הקרובות אי אפשר יהיה לספק את כמויות החלבון הדרושות לכל בני האדם, וכשלוקחים בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה, המסקנה המתבקשת היא שחובה לשנות את תעשיית המזון.
באתר זה תוכלו למצוא מידע על אחת הדרכים לחולל את השינוי הדרוש – אכילת חרקים. מידע אודות מוצרי חרקים למאכל שכבר קיימים ונגישים עבורנו, סוגי החרקים שבני אדם ברחבי העולם אוכלים, מתכונים, ספרים בנושא, חברות שפועלות בתחום כולל אלה הישראליות, כתבות מעניינות אודות פודטק וחדשנות קולינרית, ועוד.
העתיד כולל שינויים משמעותיים
באופן שבו אנחנו מתייחסים לחרקים, למזון ולאכילת חרקים
מוזמנים לקבל הצצה לעתיד המרתק הזה כבר היום.